ישראלים רבים סובלים מהשמנת יתר כתוצאה מתזונה לא נכונה, חוסר בפעילות גופנית וגנים תורשתיים. ניתוח שאיבת שומן הפך לפופולרי במיוחד בשנים האחרונות ומאפשר לאנשים הסובלים מעודף משקל להסיר שומן מגופם באמצעות ניתוח ו"להתחיל חיים חדשים" ובריאים יותר.
רבים צפו בשינוי של סלבריטאים שונים שעברו את הניתוח וחזו בשיפור המראה החיצוני שלהם. ניתוח שאיבת שומן אינו הפתרון לתזונה הלא נכונה, ובמידה והמטופלים לא דואגים לשמור על דיאטה ופעילות ספורטיבית באופן שוטף, המטופלים יחזרו למשקלם מלפני הניתוח.
- איך מתבצע הניתוח?
- ההתאוששות מהניתוח ותקופת ההחלמה.
- סוגי ניתוחים לשאיבת שומן.
- הסיכונים הכרוכים ותופעות הלוואי לאחר הניתוח.
איך מתבצע הניתוח ומה נדרשים המטופלים לבדוק לפני?
תהליך ניתוח שאיבת השומן מורכב מכמה שלבים: אפיון, שמטרתו לתאם ציפיות עם המטופל לגבי התוצאה הסופית. במהלך האפיון בוחר הרופא המנתח את אופן הטיפול וסוג הניתוח המתאים, תכנון הניתוח ושרטוט גוף המועמד לניתוח את גבולות השאיבה ותהליך הניתוח עצמו.
כחלק מתהליך הניתוח מחדירים הרופאים מחט חלולה המוחדרת לחתך של 2 מ"מ באזור בו מעוניינים לשאוב את השומן. באמצעות מכשיר וואקום אשר מחובר למחט יכל הרופא לעקוב אחר הכמויות שנשאבות במהלך הניתוח.
במרבית הניתוחים השאיבה המקסימלית מגוף המטופל עומדת על 3 ליטרים. ייתכן והרופא יחליט כי יש לשאוב במהלך הניתוח ממספר מקומות בגוף המטופל.
הניתוח כרוך בהרדמה מקומית או בהרדמה כללית אשר מתבצעת על ידי הרופא המנתח. לרוב, במידה ומדובר בשאיבה ממספר רב של מקומות, נהוג לערוך את הניתוח בהרדמה כללית.
ההתאוששות מהניתוח ותקופת ההחלמה
לאחר הניתוח מבצע הרופא חבישה מקומית באזורים בהם הוא החדיר מחט לגוף המטופל ונהוג להלביש חגורת תמיכה או מכנסי לחץ באזור בו התבצעה השאיבה. על המטופלים ללבוש את החגורה/העזר שניתן על ידי הרופא במשך 3 שבועות כאשר ניתן להסיר רק במקרים בהם המטופל מתרחץ. מטופלים אשר עברו ניתוח שאיבת שומן באזור התחתון של הרגל או הקרסול יידרשו לרוב ללבוש גרב במשך חודש וחצי.
מרבית הרופאים ממליצים על מנוחה של שבוע ימים לאחר הניתוח ומומלץ להימנע מפעילות ספורטיבית או מאמץ גופני למשך שלושה שבועות.
לאחר הניתוח ייתכן שיופיעו נפיחויות או שטפי דם באזורים בהם הוחדרה הצינורית של השאיבה אך אותם הנפיחויות ייעלמו עם הזמן באופן הדרגתי. את תוצאות הניתוח לרוב ניתן למדוד רק לאחר מספר חודשים (2-3).
הצלקות שהופיעו לאחר הניתוח ייעלמו לרוב תוך חצי שנה-שנה לאחר הניתוח וחלק מהמטופלים דיווחו על חוסר תחושה לאחר הניתוח.
סוגי הניתוחים הקיימים לשאיבת שומן:
- שאיבת שומן באמצעות הזרקת נוזלים
השיטה הוותיקה בה נהגו להשתמש לאורך השנים. באמצעות שיטה זו מזריקים הרופאים תמיסת מלח אל האזורים הרלוונטיים בכדי לפרק את השומן. התמיסה, למעשה מפרידה את השומן מהעור והרקמות, דבר המקל בתהליך השאיבה החוצה. - שיטת "הצפת יתר"
השיטה הפופולרית ביותר כיום לשאיבת שומן היא באמצעות שיטת Tumescent (הצפת יתר). בשיטה זו מזריקים נוזלים המורכבים מחומרי הרדמה ואפינפרין המשמשים כמאלחשי כאב. לאחר מכן, מבצעים חתכים קטנים באזורים בהם מעוניינים לשאוב את השומן ודרך צינורית שמחדירים לחתכים ניתן לשאוב את השומן שמתפרק בגוף. - שאיבת שומן בלייזר
שיטת שאיבה באמצעות לייזר ייעודי אשר מעובר על גבי סיב אופטי מיוחד שפוגע ברקמת השומן ומפרק את תאי השומן כך שיהיה נוח לשאוב אותם בקלות. היתרונות של שיטה זו מתבטאים בחוסר תחושת הכאב במהלך הניתוח. ניתוחים אלו לרוב מתבצעים באמצעות הרדמה מקומית. - שאיבת שומן באמצעות אולטרא-סאונד
שיטה בה עושים שימוש בגלי קול בתדר גבוהה במיוחד אשר יוצרים ויברציות באזורי השומן. כתוצאה מהתנועתיות השומן הופך לנוזלי וקל לשאוב אותו.
הסיכונים הכרוכים בניתוח ותופעות הלוואי לאחריו
- דימום – כחלק מתהליך הניתוח והחתכים השונים, מופיע דימום טבעי. במקרים נדירים הדימום מתגבר ואינו פוסק, במקרים כאלו יש לפנות לרופא המנתח בהקדם.
- הצטברות נוזלים בריאות המטופל – כחלק מהניתוח הרופאים מחברים עירוי למטופל ובמקרים מסוימים ישנה הצטברות של נוזלים בריאות שעלולות להוביל לאירועי לב. האירועים הללו כמובן נדירים במיוחד.
- הרעלת לידוקאין – בשיטת ההצפה מחדירים לגוף המטופל לידוקאין. במקרים נדירים במיוחד הגוף אינו מגיב טוב לחומר זה. במקרים אלו נדרש אשפוז מיידי.
- חוסר סימטריה – במקרים מסוימים לאחר הניתוח בו שואבים משני צדי הגוף, יש חוסר סימטריה. במידה והדבר נראה לעין ניתן לערוך ניתוח נוסף על מנת לתקן את המצב.
טיפ: כדאי לבדוק את ההמלצות וחוות הדעת על הרופא המטפל, לפני שנכנסים לתהליך, וזאת כדי להימנע ממצב שתכנסו למצב של תביעה על רשלנות רפואית