כל מה שרציתם לדעת על הגדלת חזה

ישנם שלושה סוגים עיקריים של ניתוחים אסתטיים להגדלת חזה (כולל צורה וטקסטורה):

• שתלי מי מלח עם מילוי מי מלח סטריליים
• שתלי סיליקון עם מילוי ג'ל סיליקון צמיגי
• שתלים אלטרנטיביים, העשויים מחומרים שונים, כמו שמן סויה, פוליפרופילן, וכו', שאינם מיוצרים \ בשימוש שכיח.

שתלי מי מלח להגדלת חזה

שתלים במילוי מי מלח (המורכבים מתמיסת מי מלח מרוכזת). שתלים אלה יוצרו לראשונה בשנת 1964 בצרפת במעבדות של חברת Arion. המטרה הייתה להשתמש בהם כמתקן פרוסתטי רפואי. השתלים של היום שונים בכך שהם מיוצרים עם קליפה חיצונית עשויית RTV עבה יותר, הנמצאת בטמפטרטורת החדר, ועשויה מסיליקון ELASTOMER. עם זאת, שתלי מי מלח הם לא הבחירה מס' 1 לשם הגדלת חזה בגלל נטייתם לדלוף. בשנות התשעים של המאה ה-20 אלה היו השתלים הפופולריים ביותר בניתוחים להגדלת חזה בגלל האיסור לייבא שתלי סיליקון בארה"ב.

השתלת שתלי מי מלח היא טכנולוגיה פחות חודרנית מהשתלת שתלי סיליקון. התהליך מתבצע באמצעות חתך קטן באזור הנעשה תחת הרדמה. המנתח מתקין את השתלים הריקים וממלא אותם במי מלח, ומשום שהחתכים קטנים ולא עמוקים, הצלקות גם קטנות יותר ונרפאות מהר יותר.

בהשוואה לתוצאות המתקבלות מהשתלות סיליקון, שתלי מי המלח יכולים להביא לתוצאת טובות עד מצויינות, הכוללות גודל חזה מוגדל, קווי מתאר חלקים יותר וטקסטורה טבעית, אך הסיכוי לבעיות קוסמטיות גבוה יותר, כמו יצירת קמטים בעור המקיף את השד, וכן מראה פחות טבעי ושדיים שאינם טבעיים למגע. התופעה נפוצה יותר אצל נשים עם מעט מאוד רקמות שד, ובמקרה של נשים הזקוקות לרקונסטרוקציה לאחר כריתת שד. במקרים אלה, המתקן הפרוסתטי עשוי ג'ל סיליקון הוא אופציה עדיפה בהרבה. לנשים עם הרבה רקמות, התוצאה המתקבלת משתלי מי מלח טובה מאוד מבחינת המגע, המראה והטקסטורה הטבעית המתקבלת.

שתלי ג'ל סיליקון להגדלת חזה

החזה הפרוסתטי המודרני הומצא בשנת 1961 ע"י המנתחים הפלסטיים האמריקאים תומס קרונין ופרנק גרו. ההשתלה הראשונה התבצעה שנה לאחר מכן.

ישנם היום חמישה דורות של הטכנולוגיה המשתמשת בג'ל סיליקון, כאשר כל דור של הפרותזה מאופיין בטכניקות ייצור מודל נפוצות.

הדור הראשון (Cronin–Gerow Implant) הוא מודל פרוסתטי משנת 1963 – מעטפת מגומי סיליקון בצורת דמעה שאליו הוכנס מילוי ג'ל סיליקון VISCOUS. בשנות השבעים המייצרים הציגו את הדור השני שהכיל שיפורים אסתטיים. הפיתוחים הראשונים היו מעטפת דקה יותר, וג'ל מילוי מסיליקון LOW COHESION, ששיפר את הפונקציונאליות ואת הגודל, המראה והטקסטורה של השתלים. הפיתוח הטכנולוגי השני היה יצירת שכבת קצף פוליאוריתן למעטפת אשר הפחיתה את שיעורי התכווצות קופסית השד. הפיתוח הטכנולוגי השלישי היה אמצעי ההשתלה הכפול, פרותזה בעלת שני חורים המורכבת משתל סיליקון המצוי בתוך שתל מי מלח. המטרה הכפולה הייתה להפיק תועלת מיתרונות ג'ל הסיליקון (השכבה הפנימית) הנמצא בתוך חומר מי המלח (השכבה החיצונית), וליצור יכולת לבצע שינויים בנפח לאחר הניתוח. עם זאת, העיצוב המורכב הזה היה פחות מוצלח מהעיצוב של שכבה אחת, והגרסאות הקיימות היום לדור השני של השתלים נקראים Becker Expandable ומשתמשים בהם בעיקר לרקונסטרוקציה של השד.

בשנות השמונים יצאו המודלים של הדור השלישי והרביעי של שתלים שצימצמו את דליפת המילוי והכילו ג'ל מילוי עבה יותר. בנוסף, הוצגו שתלים בעלי מבנה אנטומי שנראה טבעי יותר וכן צורות שונות, כגון עגול או מחודד שהותאמו למבנה הייחודי של כל אישה ואישה. המעטפות העגולות מגיעות עם משטח חלק למגע או משטח בעל טקסטורה, והמעטפת המחודדת מגיעה עם משטח בעל טקסטורה אחידה שמפחיתה את יכולתו להסתובב בתוך כיס השתל.

הדור החמישי והנוכחי של שתלים קיים מאמצע שנות התשעים. שתלים אלה עשויים מג'ל כמעט מוצק שלרוב מבטל את דליפת המילוי. מחקרים שיצאו בשנת 2004 ו-2005 דיווחו על שיעורים נמוכים של התכווצות קופסית השד ושל סדקים במעטפת, ושיעורים גבוהים יותר של בטיחות רפואית משופרת ויעילות טכנית מהדורות המוקדמים יותר.

מה כדאי לקחת בחשבון בבחירת סוג השתל?

יש לקחת בחשבון מספר גורמים בבחירת סוג השתל. אחד השיקולים הוא מבנה הגוף ומבנה בית החזה של המטופלת, רוחב ומבנה החזה, עובי הרקמות וגמישות העור. כמו כן, נלקח בחשבון רצונה של המטופלת לתוצאה הרצויה. המנתח והמטופלת יגיעו ביחד להסכמה בנוגע לסוג השתל הכדאי ביותר. יש לקחת בחשבון שככל שגדל השתל, כך עולה הסיכון לסיבוכים שעלולים להיגרם לאחר הניתוח.

שתלים והנקה

אישה שעברה ניתוח להגדלת חזה או השתלת חזה יכולה להיניק את תינוקה ללא חשש. נשים רבות שנעשו אמהות לאחר הגדלת חזה לא דיווחו על כל קושי בהנקה המושפע מההליך הרפואי שעברו.

עם זאת, ישנם מצבים שבהם השתלים יגרמו לבעיות מדי פעם, בעיקר בהליכים להקטנת חזה שמתבצעים באמצעות חתכים בקצוות האראולה. על מנת להבטיח שתוכלי להיניק לאחר הניתוח, עלייך לשוחח עם המנתח הפלסטי וביחד לבחור את ההליך הבטוח ביותר כדי להבטיח יכולת הנקה. בד"כ, לפני ניתוח להקטנת החזה, תתייעצי גם עם יועצת הנקה כדי לדעת למה לצפות לאחר הניתוח, וביחד עם הרופא המנתח, מגיעים להחלטה משותפת המזיקה באופן המועט ביותר למערכת העצבים של השד, למשטח העור, לבלוטות החלב ולתעלות החלב.

נקודה נוספת שיש לקחת בחשבון, והדבר תקף בעיקר לנשים צעירות שטרם עברו היריון. במקרים אלה, מומלץ לבחור בגודל יותר קטן מהתוצאה הרצויה משום שגודל השדיים גדל בזמן היריון ולאחריו.

תיקונים וניתוחים בעקבות סיבוכים

במקרים שבהם אישה שעברה ניתוח להגדלת חזה איננה מרוצה מהתוצאות, או במקרה של סיבוכים או סיום אורך החיים של השתל, ייתכן ותידרש החלפה של השתלים. סיבוכים רפואיים הדורשים טיפול מחדש של השתלים כוללים התכווצות של קופסית השד, סדקים במעטפת וירידה בנפח השתל. בד"כ הצורך לתקן את השתלים גבוה יותר אצל מטופלות שעברו רקונסטרוקציה בעקבות כריתת שד, בעיקר אצל נשים שעברו טיפולי קרינה. עם זאת, התאמה קפדנית של סוג וגודל השתלים לאופי הרקמות הרכות של עורה מפחיתה את הצורך בניתוח מתקן. באופן כללי, כ-3% ממטופלות מכלל המטופלות שעברו רקונסטרוקציה או הגדלת חזה היו צריכות לעבור ניתוח מתקן בפרק זמן של 7 שנים.

תהליך ההחלמה לאחר הניתוח

הצלקות המתקבלות כתוצאה מניתוחים להגדלת חזה נרפאים בד"כ תוך 7 שבועות לאחר הניתוח, ומתחילות לדהות תוך מספר חודשים, בהתאם לסוג העור של האישה. תוכלי לחזור למסלול חייך הרגיל, כולל פעילות גופנית, תוך כשבוע מיום הניתוח. נשים שעוברות השתלה מתחת לשריר (מתחת לשריר בית החזה) בד"כ מחלימות לאט יותר והן גם חוות יותר כאב משום שהחתכים עמוקים יותר. נשים אלה לא יחזרו לפעילות גופנית מאומצת בטרם עברו 6 שבועות מיום הניתוח. עם זאת, מומלץ לנשים שעברו את התהליך לבצע פעילות יומיומית מתונה כדי למתוח את הזרוע ולשכך את הכאב ואי הנוחות.